חרדת טיסה הינה סימפטום של פחד תת מודע ונובעת,בדרך כלל, משילוב של  גורמים שונים. לעיתים מדובר בחוויה טראומטית אשר אירעה בטיסה מסויימת, וברוב המקרים מדובר בפחד תת מודע הנובע מהקושי לאבד שליטה.

 

בטיסה, מתקיימים כל התנאים הקיצוניים ביותר למצב של חוסר שליטה. אנחנו נמצאים בתוך ״צינור״ בגובה עצום, בלי שום יכולת להיחלץ או לעצור לרגע ולבדוק מה מצבינו. אנחנו תלויים בחסדי שמים, תרתי משמע, וכן, נתונים להשפעת איתני הטבע כגון רוחות, ענני סערה ועוד. הוסיפו לזה את החשש מתקלה טכנית במכונה כה מורכבת, ויש לכם מתכון בטוח לאסון נוראי.

 

בהמשך, כתוצאה מקיבעון בזיכרון שלנו והציפייה לחוויה דומה בעתיד, נתקף האדם בתחושות חרדה זמן רב לפני מועד הטיסה המתוכננת. אנשים מדווחים על כאבי בטן בלתי מוסברים, שלשולים, קושי להירדם ועוד. 
 

כל אלו מתגברים ככל שמועד הטיסה קרב, ומגיעים לשיא בזמן הטיסה. אם הטיסה מלווה במערבולות אוויר, התקף החרדה חמור הוא כמעט בלתי נמנע. יש עדויות על כך שנוסעים תלשו את ידיות המושב בניסיון להיאחז במשהו יציב...

 

לאחר הנחיתה, אחרי תקופת התאוששות שעורכת לפעמים מספר ימים, מתחילים לחשוב על הטיסה חזור, והתקפי החרדה חוזרים. החופשה הופכת לסיוט מתמשך. התופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב עד למצב בו עצם המחשבה על חופשה בחו"ל מהווה טריגר להתקף חרדה, ומכאן הדרך לקרקוע תמידי קצרה.

 

הדרך היחידה להתגבר על התופעה היא שבירת הקיבעון ויצירת חוויה מתקנת של טיסה רגועה.
 

ישנן סדנאות מצוינות לטיפול בפחד טיסה, אשר תכליתן להקטין משמעותית את הלא נודע. הן יעילות בעיקר למקרים השכיחים והקלים יחסית. מניסיוני הרב בסיוע לאנשים הסובלים מחרדת טיסה, מצאתי ששימוש בכלי ה -NLP  הוכיחו את עצמם כיעילים במיוחד כאשר מדובר בפחד עמוק הנובע מתת המודע.

 

להמחשה בחרתי להדגים תרגיל המכונה - ״תרגיל 3 הכיסאות״

 

 בפתיחת המפגש מבקש המנחה מהמונחה לתאר בפירוט מרבי את התחושות הגופניות והנפשיות הנלוות לטיסה, ולספר כמה זמן הוא סובל מכך. בהמשך, עובר המנחה בקצרה על עקרונות ה- NLP ועל חלק מהנחות היסוד שלה שהן:

 

*אנו נולדים כ- ״דף חלק״ בהיבט ההתנהגותי. אנחנו מאמצים התנהגויות ואמונות לאורך חיינו כתוצאה מחוויות שאנו חווים, או דברים שאנו שומעים. לחלקם אנו מודעים ולרבים מהם כלל לא.

 

*ההתנהגות והאדם אינם ישות אחת. ההתנהגות מהווה חלק נפרד מהאדם, חלק אותו אימץ האדם בהזדמנות מסוימת לאורך חייו.

 

*בכל התנהגות יש רווח. הרווח יכול להיות תלוי מצב וזמן, אבל כאשר אימץ המונחה את ההתנהגות הספציפית, הוא ציפה שתעניק לנו ערך מסוים. בתהליך ימצא המונחה את הרווח הקיים בהתנהגות שלו, ולאחר מכן יסכים לוותר עליו.

בהמשך יוכל למצוא התנהגות חדשה שתחליף את הקודמת, ותעניק לו רווח גדול אף יותר.

 

*לאדם יש את כל מה שנדרש על מנת לעשות את השינוי המבוקש. השינוי אינו תלוי בגורם חיצוני כלשהו.

 

לפני התחלת התהליך מבצעים בדיקת מוטיבציה

 

מנחה- (פונה למונחה) - אם היה פה ברומטר בו הספרה 0 מציינת חוסר רצון לשינוי ההתנהגות, והמספר 100 מציין רצון עז לשינוי, היכן על הסקלה הזאת אתה ממוקם? לא מתחילים לפני שהמונחה מודיע בנחרצות - 100!!!

 

בחדר מוצבים 3 כיסאות:
 

1.   הכיסא בו יושב המונחה ״השלם״ ששמו אמיר.

2.   הכיסא בו יישב החלק האחראי על יצירת תחושת החרדה אצל אמיר.

3.   הכיסא העתידי.

 

מתחילים את התהליך כאשר המונחה ממציא דמות, ומעניק שם לחלק האחראי על יצירת תחושת החרדה. יש להזכיר למונחה שמדובר בסוג של ״חבר״, אשר אמור להביא ערך ולא להוות אויב כלשהו. לטובת ההדגמה, אמיר יבחר בדמות של חתול בשם ״שמיל״. בהמשך אמיר מדלג פיזית בין הכיסא של ״השלם״ לבין הכיסא של שמיל החתול.

 

המנחה חוזר ומתאר בפני שמיל את התחושות בהן שיתף אותו אמיר בהקשר לטיסה, ומבקש ממנו לאשר שאכן אלו התחושות אותן הוא מעורר אצלו. לעיתים, מוסיף "החלק" גם תחושות נוספות, אבל בדרך כלל יש הסכמה והתאמה.

המנחה - כמה זמן או מאיזה גיל, אתה מלווה את אמיר ?

שמיל - אני מעריך שהופעתי אצל אמיר בגיל 10 בערך.

מנחה - ראשית ברצוני לברך אותך על שיתוף הפעולה והנכונות שלך לעזור לאמיר בתהליך. זה אינו מובן מאליו.

האם תוכל לשתף אותנו ברווח אותו אתה מביא לאמיר, כאשר אתה מעורר בו את תחושת החרדה?

 

הערה - במקרים רבים מתקשה ה״חלק״ בהתחלה, למצוא תכלית לקיומו, שכן קיים כאן דיסוננס קוגניטיבי (אבסורד מסוים).  אמיר הגיע למפגש בגלל התנהגות כלשהי המשפיעה לרעה על איכות חייו. כעת מצפים ממנו לייצג חלק כלשהו בעצמו, אשר יצדיק את קיומו ואף יסביר ממה נובעת חשיבותו...
 

על המנחה מוטלת האחריות להמתין בסבלנות, להנחות בשקיפות מלאה ולתת לאמיר למצוא את הרווח האישי שלו.

 

שמיל - אני מעניק לאמיר הגנה. אני מונע ממנו להגיע למצבי חוסר שליטה.

מנחה - כי מה עלול לקרות לו במצבים כאלו?

שמיל - כאשר אמיר לא בשליטה הוא עלול למות...

 

המנחה מבקש מאמיר לחזור לכיסא ״השלם״.

 

מנחה - ובכן אמיר. שמיל החתול מאשר את התיאור שלך. הוא חושב שהופיע אצלך לראשונה בגיל 10, וטוען שהוא מגן עליך ממוות. אתה מוזמן לדבר איתו ישירות, מה תגובתך?

אמיר - (פונה אל הכיסא הריק של שמיל). שמיל יקר. אני מבין את המקום ממנו אתה בא ואף מעריך את הרצון שלך להגן עלי. יש מצב שהייתי זקוק לך בעבר יותר מפעם אחת אבל כיום, אני מרגיש שאתה מיותר.

מנחה - אז מה אתה מבקש משמיל?

אמיר - אני מבקש ממך לעזוב...

המנחה מבקש מאמיר לחזור לכיסא של שמיל.

 

מנחה- (פונה אל שמיל)  - שמעת את בקשתו של אמיר. האם אתה מוכן לעזוב?

שמיל - בשום אופן לא!!!

מנחה - תסביר בבקשה מדוע אתה מסרב לעזוב. האם יש דבר כלשהו שאמיר יכול לעשות או להגיד אשר יקל עליך לעזוב?

שמיל- (פונה לכיסא של אמיר ״השלם״), כנראה שכחת או שאתה מתכחש לאי יכולתך לשחרר. לעובדה שאתה חייב להיות בשליטה מלאה כל הזמן. לכך שהעולם מסוכן ובלתי צפוי. תפקידי להזכיר לך...

 

המנחה מבקש מאמיר לחזור לכיסא ״השלם״

 

המנחה - (פונה אל אמיר)  - שמעת את טענתו של שמיל. מה תגובתך?

אמיר - (פונה לכיסא של שמיל) -  כל טענותיך היו נכונות בעבר. כשהייתי צעיר יותר, פגיע יותר. כיום אני מרגיש אחרת. צברתי ניסיון חיים, עמדתי באתגרים, הביטחון העצמי שלי השתפר ואני מוכן לשחרר. סמוך עלי. צא מחיי. סע לשלום, ומצא מישהו שבאמת זקוק לשרותיך.

 

מנחה מבקש מאמיר לחזור לכיסא של שמיל

 

מנחה- ובכן שמיל,שמעת את בקשתו המפורשת של אמיר.האם הוא שכנע אותך? האם אתה מוכן לעזוב?

שמיל - האמת היא שאף פעם עד היום, אמיר לא ביקש ממני לעזוב. אני מאמין לו ורוצה רק בטובתו.לכן אני מוכן לכבד את בקשתו ולעזוב.

מנחה - מצוין. יחד עם זאת, אני מבקש לוודא שאתה עושה זאת בלב שלם ובלי כל חשש.

שמיל - אני משוכנע כעת שאמיר יכול לחיות בלעדי ואף לזכות בחיים טובים יותר וללא מגבלות.

מנחה - תודה רבה שמיל, שלום ולא להתראות.
 

אמיר מתיישב בכיסא ״השלם״.

מנחה - (פונה לאמיר) וכעת מתרחש טוויסט בעלילה...
 

שמיל החתול היה בעצם שחקן אשר גילם תפקיד בהצגה כלשהי בחייך. כעת, לאחר שנים רבות, המסך נסגר, האולם התרוקן מקהל, ההצגה נגמרה והשחקן הראשי נותר ללא תפקיד, מחוסר עבודה.

ולך אמיר יש אפשרות להחזיר אותו לעבודה. לתת לו הזדמנות לנצל את כישורי המשחק הנפלאים שלו שוב, והפעם בתפקיד אחר.

דמיין שאתה הבמאי ועליך להגדיר לשחקן את התפקיד החדש שלו. על מנת ששחקן יוכל למלא תפקיד, עליו לדעת 3 דברים עיקריים:

*הדמות אותה הוא אמור לגלם

*הטקסט שעליו לדקלם

*התזמון- האות שיסמן לו מתי לעלות לבמה ולהציג את תפקידו.

 

אמיר- השחקן יגלם תוכי ירוק בשם מוקי. בכל פעם שאצטרך לשחרר ולהישאר רגוע במצב של חוסר שליטה,הוא יתיישב לי על הכתף, ישרוק בעליצות וילחש לי ״הכול בסדר״.

 

המנחה מבקש מאמיר לעבור לכיסא השלישי (הריק), ולהיכנס לדמות של מוקי התוכי .

 

המנחה - שלום מוקי התוכי. תודה שהסכמת לקחת את התפקיד החדש. האם התפקיד ברור לך?

מוקי- ברור לגמרי וקליל. בכל פעם שאמיר יתקל במצב של חוסר שליטה,אני מתיישב לו על הכתף, שורק בעליצות, ולוחש לו ״הכול יהיה בסדר״.

 

בשלב הזה מומלץ לבצע תהליך של הרפיה עמוקה, ולבקש מאמיר לדמיין מצבים בהם, בעבר, היה מגיב בצורה אחת, וכעת, בעזרתו של מוקי, יגיב ברגיעה מוחלטת.
 

ניתן להשתמש בשיר או נעימה שאמיר יבחר, אשר משרים עליו תחושת ביטחון ורוגע. לבקש מאמיר תוך כדי התהליך, לנסח משפט המסכם את תחושתו לגבי הצלחתו המושלמת בתהליך ההטמעה של ההתנהגות החדשה.

המשפט, בצירוף השיר, יכולים לשמש לו עוגן אליו יחזור בכל פעם שיזדקק לו.

 

ניתן להוסיף תהליך בשם ״הכיסא העתידי״
 

המנחה מבקש מאמיר לדמיין את עצמו בעוד חודש מהיום, אחרי ששב מחופשה מדהימה ביעד אקזוטי. אמיר מתיישב על הכיסא השלישי, ״הכיסא העתידי״, ומתאר לאמיר ״העכשווי״, כמה נהנה בטיסה הלוך, בחופשה ובטיסה חזרה.
רצוי לפרט ולהדגיש את הרגיעה לאורך הטיסה ואת תחושת הסיפוק הנפלאה הגלומה בידיעה שעשיתי את זה. שהצלחתי לשנות כיוון ולאמץ את ההתנהגות החדשה.
 

הישיבה בכיסא העתידי והכניסה לנעליו של אמיר שכבר חווה הצלחה, יוצרת במוחו מנטור פנימי ש״היה שם״.  

הדבר דומה לאתלט העומד לקפוץ לגובה. לפני שהוא מתחיל בריצה לעבר הרף, הוא עוצם את עיניו ומניע את ראשו באיטיות. הוא מריץ בדמיונו מספר פעמים סרט בו הוא חולף מעל הרף בהפרש גובה ניכר. רק אז הוא יוצא לניסיון הקפיצה הראשון.

 

לסיכום המפגש אני נוהג לספר למונחה את ״משל הפרארי״
 

דמיין שרכשת מכונית פאר חדשה מהסוג הטוב ביותר. אתה יוצא מהסוכנות הנמצאת בתל אביב בדרכך לחיפה. אחרי נסיעה של 40 דקות אתה נתקל להפתעתך, בשלט עליו כתוב- "10 ק"מ  - באר שבע״. 
מה נכון לעשות? הרי אין דופי בתפקוד המכונית ולכן אין עילה להחזיר אותה לסוכנות בטענה שהיא מקולקלת.

אתה מבצע פניית פרסה ומתחיל לנוע צפונה אל עבר היעד שלך. חשוב לזכור שבתום פניית הפרסה, אתה עדיין נמצא 10 ק״מ מבאר שבע. ואז מתחילה הנסיעה צפונה, ולאורך הדרך מתגלים תמרורים, המסמנים לך שאתה מתקדם בכוון הרצוי. קריית גת, אשדוד, תל אביב, הרצליה וכך הלאה, עד לחיפה.

כאשר תת המודע שלנו קולט ״תמרורים״, הוא מסמן אותם ומחבר ביניהם קו המציין את ווקטור ההתנהגות החדשה.

 

על המונחה לחפש ״תמרורים״ כאלו אשר מאשרים לתת המודע שלו להמשיך בכוון החדש. ״תמרור״ הינו כל שינוי לטובה בהתנהגות הרלוונטית. למשל, תחושת רוגע כאשר רוכשים את כרטיס הטיסה. תחושה טובה יותר מאשר בעבר כאשר אורזים את המזוודה וכן הלאה.

כל ״תמרור״ חיובי כזה מחזק אותך ומגדיל את הסיכוי לתמרור נוסף בדרך ליעד.

אנחנו משולים לפרארי שלעיתים זקוקה לחישוב מסלול מחדש.
 

Bon voyage